מסע מוזיקלי לארץ האש – אזרבייג'ן

כששומעים אזרבייג'ן, מדמיינים ארץ נידחת, כפרים קטנים ונשים זקנות בכיסויי ראש. אבל כשהגענו לבאקו כל הדימויים שלנו נשברו. בשמונה בבוקר נחתנו בעיר המפרץ, על הים הכספי. מסביבנו מקדונלדס, בנייני פאר, גורדי שחקים ומכוניות יוקרה יותר ממה שרואים בשדרה החמישית בניו יורק. זאת היא באקו, הבירה העסקית של הקווקז. לפה באים אנשי עסקים מכל העולם כדי לסחור בנפט. ואנחנו באנו לחפש כלי נגינה אזריים, לשמוע מוזיקה אזרית. מצאנו את עצמו עומדים ותוהים איפה בכל זה נמצא את המוזיקה האותנטית? האם נשאר משהו מהמסורת המפוארת של מוזיקה באזרבייג'ן?

baku-night

 אז התחלנו לרחרח. מי מכיר מישהו שמכיר מישהו שבונה כלי נגינה. שאלנו עוברי אורח אך האנשים פשוט לא ידעו. על השטר של 1 MANAT מצוירים קמנצ'ה, טאר ודאף. אבל האמת העצובה היא שהיום ניתן לראות את הכלים, רק על השטר. 

בכל אופן, תקווה לא אבדה, ובאנו לביקור במוסד הממלכתי של מוזיקה אזרית מסורתית. הכניסה לשם קשה כמו כניסה לקריית הממשלה. כדי להיכנס חייבים הזמנה ממורה או מדירקטור המוסד. זהו בניין מרשים מאוד, בן 7 קומות. כל קומה קרויה על שם מקאם אחד במערכת הסולמות האזרית, המוגאם. מכל פינה צעירים מנגנים על טארים, קמנצ'ות. הרגשנו בגן עדן. הסטנדרט – מאוד גבוה ותנאי הקבלה מחמירים. רק הטובים ביותר מגיעים לכאן, המוזיקאים כאן הם לא פחות ממדהימים. מכלים שנדמו פרמיטיבים או קדומים, נוגנו יצירות של באך ורחמנינוב בוירטואוזיות מדהימה.

 

 

מוזיקה אזרבייג'ן

כשחיפשנו כתובת בקצה העזוב של העיר, הגענו למסעדת יוקרה. מתחתיה, מסדרון ארוך ובסופו חדר קטן. האיש הזה שבתמונה בונה פה טארים אזרים כבר 35 שנה. הוא הסביר לנו על תהליך הבניה, והדגים לנו כל כלי. מדהים שבחדר קטן עם כלים מינימלים, אפשר להוציא כאלה כלים מפוארים. הטאר האזרי שונה מהבן דוד הפרסי שלו במבנה צר יותר, ובתוספת של מיתרים סימפטטיים. את הצליל אפשר לתאר כרך ועמוק אך עם זאת עם נוקשות מפתיעה. אנשים מקדישים חיים שלמים כדי ללמוד את הסודות של הכלי הזה, והטכניקת פריטה שלו מורכבת ושונה מכל כלי אחר. 

בבית ספר למוזיקה לילדים, פגשנו נגן טאר חביב במיוחד, שסיפר שדוד שלו, בונה טארים. הוא הזמין אותנו לבוא איתו והסכמנו מיד. ברכבת תחתית ועוד אוטובוס, הגענו לבית ישן כמעט מתפורר. האיש שגר שם, בן 81, בונה טארים וגם… מורה לגאוגרפיה! התיישבנו לשמוע את הכלים… את הטאר שבוידאו הבא, נכון לכתיבת הפוסט, ניתן לשמוע בחנות שלנו 🙂

אחרי חצי שעה הגיע גם הבן דוד, נגן קמנצ'ה, התיישב וביחד הם ניגנו לנו את שמאי שאמס. איזה כיף!

תגובה אחת על הפוסט “מסע מוזיקלי לארץ האש – אזרבייג'ן

  1. aminadav אומר:

    מדהים, מי היה מאמין שבאמת פגשת את האנשים האלה.
    חבל שלא רואים אותך בוידאו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *