יצאנו לפגרת חורף, החנות סגורה לתשומת לבכם סגור

סאזבוש? ג'ומבוש? סיפורם של משפחת ג'ומבוש מאיסטנבול

זיינל אבידין ג'ומבוש

בתוך חנות קטנטנה באיסטנבול

טמבור טורקיברובע Unkapani באיסטנבול מסתתרת חנות מוסיקה קטנה וצנועה. בחלון התצוגה תמצאו הרבה גיטרות וגם כלי הקשה טורקיים. השלט הגדול שחולש על החנות נותן רמז למה שקורא בפנים: "Cümbüş". אם התמזל מזלך ונכנסת לחנות כש- Fethi Abidin Cümbüş נמצא שם, תזכה בקבלת פנים חמה. על כוס קפה הוא יספר: "ג'ומבוש הוא השם, הגאווה והמסורת שלנו". יחד עם אחיו Abidin Alihan הוא מייצג את דור רביעי למשפחה ששמה כשם הכלי שכבש את טורקיה בסערה. סאזבוש, הכלי עליו מנגן הגיסטריסט האמריקאי Ray Cooder, Vartinna מפינלנד, דרך הג'יפסי קינגס ועד לצוענים תורכיים שאמצו את הכלי למסיבות וחאפלות מקומיות.

סאזבוש טורקי
זיינל אבידין ג'ומבוש

הכל התחיל כש…

משפחת ג'ומבוש הגיעה במקור מ"אוסקופ" שבמקדוניה. סבו של זיינל אבידין נולד למשפחה של סוחרי נשק ויצרניות ברזל. ממקדוניה שם נולד עברה המשפחה לאיסטנבול, זמן קצר לפני שמלחמת העולם הראשונה פרצה. כאשר זיינל הגיע מאוחר יותר חזרה לאיזמיר, הוא אמר: "המלחמה הזאת גרמה לי עצב גדול מאוד. אני לא אשמור על המסורת של ייצור או מסחר בנשק".
אבל היה זה קל יותר לומר מאשר לעשות. בתור התחלה, הוא ניסה לסחור בכלי נגינה, אך ההצלחה לא מיהרה לבוא. ב-1922 הוא פתח את חנות המוזיקה הראשונה ברובע 'בשיקטש' באיסטנבול . הוא התחיל ביבוא קונטרהבסים וכינורות מגרמניה וצ'כיה .

למרות שזיינבל אבידין לא היה מוזיקאי בהשכלתו, אהבתו הגדולה ביותר הייתה המצאת כלי נגינה. בנסיונותיו הרבים הוא בנה סוג חדש של עוד ערבי, אך עם בטן שטוחה כמו של גיטרה במקום הבטן העגולה הקלאסית של עוד. כך או כך רוב ההמצאות שלו נשארו במגרה בתור שרטוטים.

הקמתה של הרפובליקה הטורקית בשנת 1923 הביאה אווירה חדשה לאיסטנבול, והעיר היתה רעבה להמצאות חדשות. הנשיא מוסטפה כמאל אטאטורק החל להפיץ את הרעיון של טורקיה חדשה ומודרנית. לאח רשקיעתה של האימפריה העותמאניתה, ניסו טורקים רבים לצאת מהקיבעון המחשבתי ולפרוץ דרך עם רעיונות חדשים והמצאות רעננות. הגישה המודרנית של אטאטורק הותירה רושם עז על זיינל אבידין.

סאזבוש טורקי
ג'ומבוש טנבור וטמבור פרסי

ג'ומבוש – הכלי והמשפחה

הרגע הגדול הגיע ב- 14 ינואר 1930 כשזיינל שפגש את נשיא טורקיה, מוסטפה כמאל אטאטורק לארוחת ערב. הנשיא הדגיש כי המדינה הזאת קשה זקוקה לחדשנות והמצאות. לארוחת הערב הזו הגיע זיינל מוכן: כלי חדש לחלוטין היה מוכן, ואחרי הרבה נסיונות – היה כלי זה לגאווה ולשמחה שלו. הכלי היה חסר סריגים, בעל צוואר ארוך ו-12 מיתרים המכוונים כמו עוד ערבי. גולת הכותרת היתה קערת אלומיניום שהיתה תיבת התהודה של הכלי והעור המתוח מעל שהיה דומה מאוד לבנג'ו האמריקאי. סוף סוף כלי ששילב מזרח ומערב וביטא את תפקידה של טורקיה הנמצאת על קו התפר. באותה השנה רשם זיינל את הכלי במשרד הפטנטים הטורקי תחת המספר 868 כ- Cümbüş – ג'ומבוש.

המכשיר היה חסר שם אך הפתרון לבעיה זו היה באמת יוצא דופן. כפי שFethi Abidin Cümbüş מתאר: "אטאטורק הקשיב לכלי ואמר: 'בכל מקום שהוא יופיע וינגנו בו, הוא יתפשט ויפיץ כיף – וכך יהיה שמו של הכלי! ג'ומבוש (כיף בטורקית)'". זיינל היה כה גאה בשם החדש, כך שהוא לא רק נתן את השם הזה לכלי שלו, אלא לכל משפחתו.

הג'ומבוש היה המילה האחרונה בשנות ה-30 וה-40 בטורקיה. הכלי היה קל לאריזה כיוון שהיה לו צוואר נשלף. בקלות יכולת לשים אותו בחבילה ולשלוח אותו בדואר בכל רחבי טורקיה או לשאר העולם. עוד רעיון מהפכני היה לקחת צוואר בגדלים שונה לתיבת תהודה אחת בלבד. תוך דקה אתה יכול להפוך את הג'ומבוש לסאזבוז, לגודל מנדולינה זעירה או טנבור ארך צוואר. כל זאת רק על ידי שינוי הצוואר שמתפרק בקלות עם כמה ברגים.

סאזבוש וג'ומובוש
סאזבוש, ג'ומבוש, ג'ומבוש טנבור ועוד…

הסאזבוש הופך לפופולרי

בשנות ה-40 וה- 50 סאזבוש וג'ומבוש הפכו לכלים מצליחים מאוד שליוו את הכוכבים של מועדוני הלילה הטורקיים. זיינל אבידין היה בדרך להצלחה גדולה יותר ממה שיכל לדמיין לעצמו. שנה אחת בלבד לאחר מכן, ההמצאה קיבלה את האישור ממנצח של תזמורתו של הנשיא , שחתם ואמר כי "הג'ומבוש מסוגל לשחזר צלילים של כלים מזרחיים ומערביים כאחד. להישמע כמו מנדולינה , גיטרה , בנג'ו או טמבור. כל זה על ידי שינוי הצוואר".

רחוק מהאולמות של מוזיקה טורקית קלאסית, הפך הסאזבוש למוצלח ביותר במסיבות מסורתיות. לנגנים הצוענים שניגנו בחתונות הענק לא היה כלי מיתר שלא היה נבלע בצליל החזק של החצוצרה או הקלרינט. עבורם הג'ומבוש היה פשוט מושלם.

הצוענים התורכיים היו פתוחים לחידושים שימושיים: הם הציגו לקהל הטורקי כלים אירופיים כמו חצוצרות, קלרינט, כינורות ואקורדיונים. סאזבוש התאים לגמרי לנגינתם מלאת התשוקה והבלאגן. עד היום הצוענים אסירי תודה על המצאת הג'ומבוש שכה עוזר להם בעבודתם, עבודה שהיא עדיין מהטובות בטורקיה של ימינו. במשפחת ג'ומבוש יודעים את זה מניסיון: "צוענים רבים עדיין נכנסים לחנות שלנו להגיד תודה לזיינל על הכלי הנפלא הזה". היו אלה הצוענים שהפיצו את הג'ומבוש ואת הסאזבוש למדינות כמו יוון ומקדוניה.

והיום?

ביצירות עכשוויות משתש בסאזבוש המלחין הארמני Era Dinkjian, שמנגן בו בהרכב Night Ark. הוא מספר שהוא גילה את הסאזבוש בצירוף מקרים בלבד. "הפעם הראשונה שהתוודעתי לסאזבוש, חברת המשפחה שבעלה הלך לעולמו, השאיר למכירה כמה מהכלים שהוא אסף וביניהם הסאזבוש. אז קניתי אותו וכך נוצר הקשר הראשון שלי איתו. באמת שלא ידעתי מה לעזאזל הכלי הזה…".

כיום יש ג'ומבוש עם שלושה גדלים לתיבת התהודה, ו-6 סוגי צוואר שונים. החל מצוואר עוד סטנדרטי עד צוואר  באורך 1.2 מטר, אז הופך הכלי לטמבור טורקית קלאסי. עם צוואר קצת יותר קצר הוא הופך לסאזבוש (שילוב של סאז וג'ומבוש). הג'ומבוש הקלאסי עם צוואר עוד יותר קצר. כלי נהדר המתאים לטיולים הוא הג'ומבוש-ג'ורה (cura). ולקינוח, עבור הקהל המערבי זיינל מציע ג'ומבוש 12 מיתרים בסגנון גיטרה וג'ומבוש מנדולינה.

האימפריה הג'ומבושית מוציאה 3,000 כלים בשנה מהסדנה המשפחתית באיסטנבול. הכלים עדיין מיוצרים בעבודת יד ונמכרים במחיר נמוך באופן מיוחד – כי כפי החזון של זיינל – הג'ומבוש, הסאזבוש ושאר הכלים במשפחה, מיועדים להיות כלים עממיים שכל אחד יכול לאפשר לעצמו. הכלים מיוצאים לכל העולם, להשביע את רעבונם של נגנים עם ראש פתוח לכיוון סאונדים ייחודיים וצעצועים חדשים במגירת כלי הנגינה. שאר הקונים, מספר זיינל, מנסים את הג'ומבושים ככלי מסורתי למוזיקה טורקית. בשביל זיינל, הג'ומבוש הוא הנשמה ויצירת המופת המוזיקלית של המשפחה. השם שלא רק נתן להם את השם והגאווה, אלא גם נותן הרבה "cümbüş" (כיף) למוסיקאים רבים ולהקהל שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *